כבישים בביצוע
כביש 446 מודיעין עילית – לפיד | הרחבת הכביש לשני נתיבים + נת״צ לכל כיוון
כביש 60/45 שיקוע קלנדיה | סלילת כביש חדש, נתיב אחד לכל כיוון
כביש 437 חיזמה-אדם | הרחבת הכביש לשני נתיבים + נת״צ לכל כיוון
כביש 60 צומת המשטרה הבריטית – שער בנימין | הרחבת הכביש לשני נתיבים + נת״צ
כביש 60 כביש המנהרות | הרחבת הכביש לשני נתיבים + נת״צ לכל כיוון
כביש 60 חוסאן – אלעזר | הרחבת הכביש לשני נתיבים + נת״צ לכל כיוון
כביש 55 משתלות – אלפי מנשה | הרחבת הכביש לשני נתיבים לכל כיוון
כביש 55 עוקף פונדוק | הרחבת הכביש לשני נתיבים לכל כיוון
כביש 446/465 עוקף א-לובן | סלילת כביש חדש, נתיב אחד לכל כיוון
כביש 60 עוקף חווארה
כבישים שאושרו וכבישים בתכנון
כביש 45 שער בנימין – קלנדיה המחצבות | סלילת כביש חדש
כביש 60 אלעזר – צומת הגוש | נת״צ
כביש 375 מחסום ביתר – צומת אל חאדר | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 505 צומת אריאל – צומת תפוח | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 60 עוקף אל ערוב צומת הכניסה | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 60 עלי-תפוח | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 60 צומת המשטרה הבריטית – עלי | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 443 כביש מחבר גוש טלמונים | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 446 מתתיהו – בית אריה | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 437 חיזמה ענתות | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 437 ענתות – מישור אדומים | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 466 רמאללה – בית אל | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 356 צומת תקוע – הר חומה | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 55 מעלה שומרון – עוקף פונדוק | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 55 צופים – מעלה שומרון | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 60 בני נעים – מיתרים | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 356 כרמל – פני חבר | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כביש 35 צומת העוקפים – תלם אדורה | הרחבת הכביש לשני נתיבים
כל מי שנסע בכבישי יהודה, שומרון ובקעת הירדן מכיר את ההרגשה: אתה בדרך לעבודה או ליישוב, אבל נתקע בפקק בכביש בעל נתיב אחד, בלי שוליים ובלי נתיב עוקף. מספיק רכב תקוע אחד או משאית איטית – והציר כולו מושבת.
השגרה הזו, של פקקים מתמשכים, צירים חסומים ומערכת כבישים ישנה ומוזנחת – הייתה המציאות של מאות אלפי תושבים במשך עשורים שלמים. ההתמודדות הקלוקלת עם תשתיות התחבורה ביהודה ושומרון הפכה לסמל של הפקרה: תקציבים נדחו, תוכניות הוקפאו, והמערכת לא הצליחה להדביק את קצב הגידול הדמוגרפי והצרכים הביטחוניים.
הבעיה לא הייתה רק עומס, אלא גם שאלה של חיים ובטיחות. כבישים שאינם מתוחזקים כראוי, תאורה חלקית או חסרה, עיקולים חדים, מעברי חציה מאולתרים ושולי דרך צרים הפכו את הנסיעה למתסכלת ולעיתים מסוכנת. במקביל נחלשה תחושת הריבונות: צירים שאמורים היו לחבר בין יישובים יהודיים לא קיבלו מענה מערכתי עקבי, בעוד תשתיות בצד הפלסטיני התקדמו במהירות. המציאות הזו חייבה הכרעה – לא עוד טיפול נקודתי, אלא שינוי שיטה.
במהלך מדיני-מקצועי שהוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוצאו הפרויקטים של כבישי יהודה ושומרון ממסלול של "דילים קואליציוניים" אד-הוק והוכנסו למסלול מקצועי רגיל של משרד התחבורה. המשמעות פשוטה: הפרויקטים נבחנים ומדורגים לפי אותם קריטריונים שמקובלים בכל חלקי הארץ – בטיחות, נפחי תנועה, זמני נסיעה, גישה לשירותי חירום וחיבור למוקדי תעסוקה וחינוך – ומקבלים תקצוב בהתאם. זהו מעבר ממצב של בקשות מפוזרות ונקודתיות לתוכנית עבודה מסודרת.
על בסיס הגישה הזו הותנעה תוכנית חומש ייעודית לכבישים ביהודה ושומרון בהיקף של כ-7 מיליארד שקלים. התוכנית משלבת ביצוע מיידי של פרויקטים שכבר הספיקו להבשיל יחד עם תכנון ארוך טווח שמביט שנים קדימה, כדי שלא נחזור שוב לפער שבו האוכלוסייה צומחת מהר יותר מהתשתיות. לצד הצירים הגדולים, התוכנית נותנת משקל גם לשיפורים "קטנים" שמרגישים מהר: הסדרת כניסות ליישובים, כיכרות, רמזורים, תאורה, הפרדות בטיחותיות ותיקון נקודות שחורות. דברים שבוודאי כבר ראיתם בנסיעותיכם בדרכים.
אבל כסף לא מספיק. התרגלנו שבמרחב כמו יהודה ושומרון הדרך מהחלטה לביצוע ארוכה: רגולציה, תיאומים, אישורי תכנון, רכש ושיקולים ביטחוניים עלולים להאט כל מקטע. בדיוק כדי לקצר את המרחק מהחלטה לעבודה בשטח, הוקם מנגנון עבודה שמסיר חסמים בזמן אמת.
במינהלת ההתיישבות הוקם שולחן עגול קבוע – מפגש רב-משתתפים בראשות שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', אליו מוזמנים נציגי משרד האוצר, משרד התחבורה, המינהל האזרחי ומערכת הביטחון, נתיבי ישראל וחברות הביצוע, אנשי הייעוץ המשפטי וכלל הגורמים הרלוונטיים. לכל פרויקט מוגדר "בעל בית", רשימת חסמים, לוחות זמנים ומדדים; הדיונים אינם רק דיוני סטטוס, אלא מפגשים שמטרתם פתרונות: הפקעות ותיאומי תשתיות, חיבורי חשמל ותקשורת, תיאום ביטחוני, רכש וסגירות תכנוניות. כך מתקצר המעבר מהפקדה לפרסום ומהמכרז ליציאה לשטח לביצוע. זהו מנגנון ניהול שממחיש מנהיגות ביצועית ולא רק הצהרתית, והופך אוסף פרויקטים לרשת מנוהלת אחת.
במפה המעשית זה מתורגם לעבודות בכמה שכבות במקביל: בצירים ראשיים מתבצעות הרחבות והוספת נתיבים, שדרוגי בטיחות והסרת צווארי בקבוק; לאורך צירים אסטרטגיים מקודמות דרכים עוקפות שמקצרות זמן נסיעה ומפחיתות חיכוך עם מרכזי אוכלוסייה; ובמקטעים מסוכנים מתבצעים תיקוני תוואי ושוליים. בתוך סל הפרויקטים נכללים השדרוג המקיף של כביש 60, קידום עוקף חווארה ועוקף אל-ערוב, פיתוח כביש 55, הרחבת כביש 5 שיחבר את אריאל עם הבקעה, שיקוע קלנדיה, כביש 45 המחבר את בנימין ישירות לכביש 443 וחיבורים בין-אזוריים נוספים, לצד טיפול שיטתי בצמתים ובעומסים מוכרים.
החוזקה של המהלך היא בכך שהוא מחבר בין התמונה הגדולה לבין המגע היומיומי של הנהג עם הכביש. במקום לרדוף אחרי אירועים, מאתרים מוקדם את נקודות הכשל, מדרגים לפי דחיפות והשפעה, ומתקצבים בהתאם. הרשויות המקומיות הן שותף מלא: הן מכירות את השטח, מעבירות נתונים, ומסייעות לביצוע. כך נבנית רשת תחבורה שמחזירה היגיון למסלול הנסיעה – לא עוד טלאי על טלאי, אלא רצף.
ההשפעה כבר ניכרת. הטרקטורים עובדים במרץ באזורים רבים ביהודה ושומרון, זמני נסיעה מתקצרים במקטעים שעברו טיפול, צמתים אדומים מוסדרים, ותאורה חדשה וצירי גישה משופרים מגבירים את תחושת הביטחון. מעבר לנוחות ולבטיחות, זו גם אמירה של מדיניות: ההתיישבות אינה "נספח" תקציבי, אלא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, ולכן התשתיות שלה מתוכננות ומבוצעות באותם כללים ולפי אותה רמת עדיפות מקצועית.
חשוב לומר ביושר: לא כל העיכובים נפתרו ולא כל המחלפים יעמדו מחר בבוקר. תכנון, היתרים, מכרזים וביצוע לוקחים זמן, במיוחד במרחב מורכב כמו יהודה ושומרון. אבל ההבדל בין מציאות של "נראה, נבדוק", ו"אולי בשנה הבאה" לבין תוכנית חומש מתוקצבת, עם סדר עדיפויות מקצועי ועבודה בין-משרדית רציפה – הוא הבדל שמורגש היטב על הכביש.