השינוי הזה לא נעשה ביום אחד. מתוך אחריות וזהירות,  ההתקדמות נעשתה בצורה הדרגתית: בתחילה הוגשו לאישור תוכניות קטנות מאוד – שמונה, שתים-עשרה, שבע-עשרה יחידות דיור. הכוונה הייתה אחת – להניע את התהליך מבלי לעורר רעש מיותר, להרגיל את המערכת לשגרה חדשה. זה כונה "טפטופים", אבל מאחורי הטפטוף הזה עמדה תוכנית סדורה. לאט-לאט, בקצב מדוד, המספרים עלו והשגרה התבססה.

השינוי הורגש מיד. כשהמערכת יודעת שיש ישיבת מת"ע או ישיבת אישורים שבועית, הכול מתכוונן אליה. מהנדסים מסיימים תיקים בזמן, רשויות חוזרות לקדם תוכניות, יזמים מבינים שלא מדובר עוד ב"אירוע מיוחד", אלא במסלול מינהלי אמיתי ופשוט. מרווחי הזמן בין שלב לשלב התקצרו, ותהליכים שנתקעו חודשים – זזו בשבועות. היום, כל תוכנית שמוכנה – פשוט נכנסת לדיון ומאושרת. בלי רעש, בלי כותרת, בלי לחכות.

והשינוי נמדד במספרים. מאז נכנס סמוטריץ' לתפקידו, קצב אישורי יחידות הדיור ביהודה ושומרון עבר מהפך. בתוך שנתיים וחצי אושרו על ידי מנהלת ההתיישבות קרוב ל-50 אלף יחידות – כמות שמתקרבת לכלל האישורים שהתקבלו בעשור האחרון. קצב העבודה זינק פי שניים ואף פי שלושה לעומת השנים הקודמות, והשפעתו ניכרת על פני עשרות יישובים, שכונות חדשות ומתחמי תכנון שלמים. זו כבר לא תגובת שרשרת חד-פעמית, אלא מגמה ממוסדת שמובילה תנופה של ממש.

בשטח, המספרים האלה מתורגמים למציאות. בגוש טלמונים, לדוגמה, קצב האישור בתקופה האחרונה היה כפול ואף יותר. שכונות שלמות שנשארו שנים על הנייר התחילו סוף-סוף לזוז. תב"עות שהיו תקועות התקדמו שלב, פרויקטים שחיכו לאישור קיבלו אור ירוק, והתחושה הכללית ברשויות השתנתה: מי שהתרגל להמתין באי-ודאות, חזר להאמין שאפשר גם אחרת. בלי רעש מיותר, בלי טקסים – פשוט מערכת שעובדת.
והסיפור הזה הוא רק אחד מיני רבים. בכל רחבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן אפשר לראות את ההשפעה המצטברת של השיטה החדשה: במועצות מקומיות שנכנסו מחדש לתנופת תכנון, ביישובים קטנים שזוכים סוף-סוף לאופק תכנוני, ובשכונות חדשות שמתוכננות מתוך ביטחון שהן אכן ייבנו. כשהשיטה ברורה – כולם יודעים לעבוד מולה. וכשיש שגרה – השטח מגיב.

במבט על, ההישג אינו רק התוצאה – הוא תפיסת העולם. בנייה אינה יכולה להתנהל כאירוע חד-פעמי שמחכים לו. היא זקוקה לרצף, למשמעת, ולהתמדה. מי שמסתכל רק על השיא – מפספס את המהפכה האמיתית: השגרה.

לצד כל יחידת דיור שאושרה, יש משפחה שתקבל בית, יש יישוב שיתרחב. אבל זה לא נגמר שם. כל אישור הוא עוד נדבך במימוש החזון של התיישבות חיה, צומחת וריבונית בלב ארץ ישראל. כל תוכנית שקודמה, כל שכונה שנפתחה, היא המשך ישיר למסע בן אלפי שנים של חיבור לאדמת אבותינו.